אודות

סורלו לוי

חנן סורלו לוי – מוזיקאי, גיטריסט פלמנקו, כותב, מלחין ומעבד, נולד בבת גלים שבחיפה בשנת 1978

חנן סורלו לוי החל את הקריירה שלו בגיל 13 כנגן גיטרה. הוא בוגר מכללת הד למוזיקה עכשווית, בה התמחה בהלחנה. 

במהלך הקריירה שלו עבד סורלו לוי עם מוזיקאים ישראלים רבים ועם מוזיקאים ורקדנים בעלי שם עולמי, ביניהם ליאור אלמליח, מוריס אל מדיוני, נביל חלידי, ג'ו עמר, אמיל זריהן, עבד אלפתח בניס, ספינו, יסמין לוי, מיכה שיטרית, דיקלה דורי, מירי אלון, שלומי סרנגה ועוד.

סורלו לוי שימש במשך שנתיים כמוזיקאי וכותב בתזמורת האנדלוסית הישראלית, ראשית כמוזיקאי מן השורה, ולאחר מכן כנגן ראשי.

סורלו לוי הקים מספר הרכבים מוזיקליים עצמאיים לפלמנקו עכשווי כמו Vientos Del Mar ו- South Winds Flamenco, בהם השתתפו, בין היתר, טניה וינוקור (ריקוד וכינור), ניסן ראובן (קחון) וכן מוזיקאים ורקדנים אורחים. הוא עבד עם רקדני פלמנקו במשך שנים רבות, כמו גם עם רקדני מחול מודרני ומחול אוריינטלי ויצר מוזיקה לכוריאוגרפיה שלהם. במהלך עבודתו עם תיאטרון כפר שמריהו, הוא הלחין מוזיקה למחזה 'חתונת הדמים' של פדריקו גבריאל לורקה.

הפרויקטים הנוכחיים של סורלו לוי: Maghreb Beat ו- Pura Vida.

הפרויקטים המוזיקליים החדשים של סורלו לוי הם שילוב של סגנונות מוזיקליים מרחבי העולם, המתמזגים עם מוזיקה אלקטרונית, קובנית, אלג'ירית, אפריקנית ופלמנקו מסורתי. כל הסגנונות האלה נפגשים על במה אחת בניצוחו של סורלו לוי, וחושפים צדדים נסתרים וריבוי שכבות במוזיקת עולם שנדמה היה כי כמעט נעלמו. כל הגורמים הללו מתכנסים יחד ליצירת חוויה ייחודית המפיחה חיים חדשים באמצעות פרספקטיבות משתנות לתוך תרבויות רבגוניות בעולם.

בימים אלה מופיע סורלו לוי בפסטיבלי מוזיקה בינלאומיים, מלמד גיטרה פלמנקו ומקיים סדנאות מוזיקה, קורסים ומסגרות עצמאיות.

בשנת 2011 הופיע סורלו לוי עם הפרויקט המוזיקלי שלו Pura Vida יחד עם רפאל אמארגו בפסטיבל המחול והמוזיקה 'ישרוטל פאזה מורגנה'.

בשנת 2013 פרסם חנן סורלו לוי את ספר השירה הראשון שלו "מעיינות חיי".

בשנת 2014 הופיע סורלו לוי ביחד עם תזמורת אנדלוסית ישראלית וליאור אלמליח באונסקו בקונצרת מיוחד המוקדש למוזיקה אנדלוסית.

סורלו לוי הקליט שני אלבומים. אלבום הבכורה שלו משנת 2009 נקרא "אלבום חלום" , והאלבום השני, שיצא בשנת 2011, נקרא "אוויר נקי"

The death of creativeness.

The moments of survival can bring out from me the lies.

That I was born in this millennium and not in the previous one.

I think I’ve got the one I wanted.

There are many forms of happiness, sometimes I feel it on the stage, but not in everyday life.

My parents, everyone who wake up in the morning and is able to be happy and to smile and to live the dream is a hero.

Knowing that I did the engraving in eternity.

Do not lose the faith.